<h1>שבלי הלקט דין בשר בחלב סימן כ"ט</h1>
<h2>דף סז:</h2>
כל תבשיל שנעשה בקדרה אסורה אם הוא נותן טעם לפגם מותר, דלא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא, ואם בשל בשר בקדרה של חלב, אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה ואם נותן טעם לפגם שאינה קדרה בת יומא מותר לאכול התבשיל אבל הקדרה, אסור לבשל בה לעולם לכתחילה, דלא אמרינן נותן טעם לפגם מותר דיעבד אלא להתיר התבשיל, אבל הקדרה אסורה לעולם לבשל בה לכתחילה. ואסור להשהותה, אך אם עבר ובשל בה מותר דנותן טעם לפגם מותר.
קדרה שבישל בה בשר ובישל בה חלב, אם היא קדרה בת יומא ויש בה בנותן טעם אסורה, ואם אינה בת יומא נותן טעם לפגם הוא והתבשיל מותר דנותן טעם לפגם מותר בדיעבד אבל הקדרה אסור לבשל בה עוד, דלכתחילה נותן טעם לפגם אסור הלכך יש לו לשבור הקדרה. דהכי גרסינן בע"ז בפרק השוכר לעניין געולי גוים, "וכולן שבישל בהם עד שלא ליבן או עד שלא גיעל ועד שלא הטביל, תני חדא מותר ותניא אידך אסור, הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר, הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור". מיהא שמעינן, דלא אמרינן נותן טעם לפגם מותר אלא בדיעבד, אבל קדרה שבישל בה בשר ובישל בה חלב ואין בה בנותן טעם, דאית לן קפילא ארמאה ואי ליכא קפילא ארמאה ויכלינן לשעורי בששים נראה לי בזה, דהקדרה ותבשיליה מותרין ואין לשבור הקדרה דהיכא דאיתיה לטעמיה, אלא שהוא שלפגם לא נתירנו לכתחילה אבל היכא דליתיה לטעמיה ליתיה. ואין לאסור את הקדרה. אך אם תראה הנשים שפושעות בדבר תחמיר עליהן כדי שלא יבואו לידי פירצה וקולא יתירתא. ואילפס נמי אם אינה בת יומא נתירנו משום נותן טעם לפגם. וכן מצאתי להרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו, נותן טעם לפגם, היינו, קדרה שאינה בת יומא לא התירו חכמים לכתחילה אלא בדיעבד.
ועוד מצאתי משמו, למה אם נתבשל הבשר בקדרה של חלב ואינה בת יומא, או אם יש ששים כנגד האסור, התבשיל והבשר מותרין והקדרה אסורה, משום דהוה ליה דבר שיש לו מתירין ואפילו באלף לא בטיל. פי', האיסור שיש בקדרה אתה מתירו משום שיש ששים כנגד האיסור או אינה בת יומא, ואם תתיר לבשל בה מחר באותה קדרה של בשר הוי דבר שיש לו מתירין, האיסור שנבלע בה, שהרי גם היום אתה מתירו, וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל לפיכך אסור לבשל בה עוד. בפרק בתרא דע"ז [ע"ה ע"ב], אף על גב דנותן טעם לפגם מותר, אפילו הכי לכתחילה בשר בחלב אינו אוסר במשהו אלא לאחר שנאסר, פירוש, לאחר שנתבשל, אז אוסר במשהו. אבל קודם שנתבשל בששים.
